על שלילת הגלות במחשבה הציונית

10 ׀ מבוא השקפתם, שלילת הגלות היתה אמורה לבוא לידי ביטוי מעשי בשני אופנים : הן בשיבה המונית לארץ ישראל — למולדת, לריבונות, לשפה העברית ; הן בהשתחררות מדפוסים של תודעה יהודית והתנהגות יהודית שהתפתחו בתנאים של גלות, ואימוץ רכיבי תודעה שסומנו במונחים "עברי", "צבר" ולימים "ישראלי" ( רז-קרקוצקין 1993 : 24 ) . משלילת הגלות התחייבה אפוא צורת קיום יהודית חדשה, פוסט-גלותית . ביסודה עמד נרטיב של גאולה . כמו שמראה רז-קרקוצקין, "בסופו של דבר, כל ההתייחסויות המבססות את הגדרת הקיום היהודי בארץ על מושג 'שלילת הגלות' מאפשרות פנייה אל המציאות הפוליטית רק באמצעות מונחים של גאולה, גם אם גאולה זו עברה חילון, וגם אם איננה מופיעה תמיד באופן מוחצן וברור" ( 1993 : 33 ) . נוכחותה של הגאולה בשיח הציוני ממחישה שהציונות — אף על פי שהיא חילונית במוצהר ואינה מערבת את האל בתולדות העם 2 מן הניגוד בין גלות לגאולההיהודי — מעוגנת בחשיבה יהודית תאולוגית . התחייב גם שינוי בדימוי העצמי של היהודי ויצירת אידאולוגיה של "יהודי חדש" ( שפירא 1997 ) . בד בבד התהוו עוד תפיסות אוטופיסטיות שציירו את דמותה של החברה היהודית החדשה העתי...  אל הספר