הסיפור הראשון: רב רחומי ואשתו

שובו של האב הנעדר 83׀ בדומה לסיפור על האם האבלה ורב הונא, גם בסיפור ׀ שאנו עוסקים בו עודפות דמעתה של אשת רב רחומי מתבררת כאמבלמה של מוות . הסובלימציה של תשוקתה ומזעורה לכדי דמעה מסווים ביעילות את הממד האקססיבי המערער וההרסני, המכחיד אפילו, המיוחס לרגשותיה המיניים ולעצם האהבה ההטרוסקסואלית . ברגע שהדמעה נושרת — חוצה את גבולות הגוף, עולה על גדות האישה / המכל — רב רחומי נופל דרך פתח 15 חציית גבולות הגוף נענית בהתפרקותם המסוכנת שנפער בגג . של תיחומיו היציבים של המבנה ה"גברי" — בית המדרש, ובהיפערותו של חור — נקב — נשי, שהורס את המערך הרוחני 16 כאן מתבררת הסימטריה בין רב היציב שבנה רב רחומי לעצמו . רחומי לאשתו . אמנם המיניות הגופנית מופקדת כולה בדמותה, ואילו מיניותו של בעלה מותמרת לתשוקה אינטלקטואלית בלבד, ללימוד תורה ; אך שניהם נענו לתשוקת העודף, ה"יותר מדי" — הוא, שנסחף בלימודו, והיא, שלא עצרה את דמעתה- תשוקתה מלפרוץ — ושניהם גם יחד נענשים על כך בחומרה בידי החוק והגיונם של גבולות יציבים, וגם בסימטריה זו יש הסיפור על האם ושבעת בניה שמותם בא מידי הקיסר . לסיפור כמה נוסחים, והמוקדם שבהם כנראה...  אל הספר