הממונה על השיר

פרלודים 891׀ דרכו ? האם הפליא לנגן בכינור או במגרפה ( היא העוגב הקדום׀ שבבית המקדש ) , או שמא סלד מתחליפי הקול האנושי ודבק, כפי שנדרש ממנו, בעיקרון החז"לי של "עיקר שירה בפה" ( בבלי, סוכה נ, ע"ב ; נא, ע"א ובמקומות אחרים ) ? ואולי פָּרַט בהסתר על כליהם האסורים של המינים — הפיתגוראים והאורפאים ? האם היה מסור לתפקידו, או שמא נטש מפעם לפעם את עבודת הקודש ובכסות מחלצות עממיות פרש לבתי המרזח, שָׁם זימר בחופשיות את חרוזיו של בן סירא ( לב, ה ) : "כחוֹתָם על-כִּיס זהב / שִׁיר-אֵל על-משתה היין / כּוּמָז אוֹדָם על-נִיב זהב / משפט שיר על-משתה היין" ? האם שבע נחת ממקצועו ? שמא מאס במקהלת המקדש ? האם רחשו לויים מזימות מוסיקליות מאחורי אוזנו והכפישו את שמו ? האם רצה ללמד דברים חדשים ? האם היה מהפכן מוסיקלי ? ומיהם צאצאיו המוסיקליים של הוגרס ? הייתכן שהממונה על השיר בבית המקדש לא השאיר אחריו דבר ? הדעת נותנת שהוגרס בן לוי לא היה אלא אב מאבותיו הקדומים של מר טֶסט, אותה ישות שברא פול ואלרי, ולפיה על האידאה — לא כל שכן אידאה מוסיקלית — להישמר בטהרתה, משום שכל מימוש שלה פירושו פגיעה בשלמותה הראשונית . הוגר...  אל הספר
מוסד ביאליק