כוכב השחר בלב הענן 971׀ מקרה מופלא זה של נגינה בזרוע רפאים אינו מרפה ממני, אלא׀ שעם הזמן, ומתוקף סיבות החורגות מן התחום האסתטי הכללי אל תחום הפתולוגיה הפרטית, הוא נהפך בדמיוני למטפורה של הקשר שירה-מוסיקה ; השירה, על פי מודל מעט מורבידי זה, היא ה"גדם" המרגיש "כל אצבע" של המוסיקה הנוכחת-נעדרת . יחסיהן ההיסטוריים של המוסיקה והשירה אינם אידיליים, וחרף הסיכון הכרוך בהכללה גסה כזאת, נראה שיצירות מוסיקליות לא מעטות שאפשר להגדירן "יצירות מופת", ושהושתתו על דיאלוג כלשהו עם השירה ( מטבע הדברים, פעמים רבות מדובר ביצירות של מוסיקה קולית ) , טמנו בחובן טקסטים גרועים למדי . בהקשר המקומי של יחסי שירה-מוסיקה נראה שבשנים האחרונות הגיעו הדברים לשפל חדש — דווקא לאור הפריחה לכאורה של השירה המולחנת . "גדם" זה, כך מתברר, מופיע לנגד עינַי בייחוד בשעת האזנה לשירי משוררים מולחנים . פול ואלרי, שהעסיק את עצמו בסוגיות אפיסטמיות הקשורות במוסיקה, הוא שסבר כי האימז' שמעוררת המוסיקה בתודעתנו אמור להשלים את תגובתו הרגשית של המאזין, ואילו באמנויות אחרות הוא משמש נקודת מוצא של התגובה הרגשית . כלומר האימז' המוסיקלי כרוך ...
אל הספר