געגועי השמש של לואיס 711׀ "חדוות המוסיקה", מתבטא באימוץ ההוראה "קרשנדו" אל חיק׀ תיאורי המין הספרותיים, אך סוגיה זו ראויה להתייחסות עצמאית ומפורטת ) . "הפרטיטורה של חיי" אינה מטפורה מוצלחת, מפני ששימושה ברכיב המוסיקלי הוא שימוש שטחי, "פיגורטיבי" . מהטה הוא מנצח, ולפיכך כלי מובהק המשמש אותו בניצוחו "החליף" אותו בשם ספרו האוטוביוגרפי . ממד העומק הנובע מן השימוש הלשוני עצמו הומר כאן בקישוט מילולי . לא כן בשירו של נטע, המושתת על אותו ממד של עומק, המפרק את היצירה הקאמרית של היקיצה לרכיביה — המטוס והשרקרק והעורב והתור — ומעניק למשפט החוזר "למנצח שיר מזמור" משמעות כפולה . מצד אחד, נימתו המקראית, על מטענה רב-השנים, שומרת על ריחוק מן הנוף המתואר ; ריחוקו של המצטט . מצד אחר, חזרתו המשולשת של המשפט כאילו מנסה להטמיע את מטענו המילולי בחוויה, בלב האירועים הרוחשים . זהו שיר מזמור שבכוונת מכוון נוגע ולא נוגע, ושאכן זקוק ל"פרטיטורה" כדי לאצור את מה שראה ושמע . רוחו של השיר הזה — ובכלל זה שימושו ב"פרטיטורה" — ממחישה הבדל קטן, אבל מהותי, בין צמד מושגים המלווים לא פעם את יחסי הגומלין אדם-טבע, ואת יצירת הא...
אל הספר