פרלודים 801׀ 2 ) . הפסקול הזה הוא חלק בלתי נפרד מיצירתו של׀ג'וני קֵאשׁ" אותו נרטיב המלווה את שירתו של סומק מראשיתה, ומאחה את רסיסי קולו, את שברי מבטו ואת קרעי געגועיו של אזרח העולם הפוסט-מודרני ; הוא המשהה את מהלך העין והאוזן התועות במבוכי שכפולים ו"סימולקרות", ויוצר פעם אחר פעם "אני" ברור, דמות שלמה ולא פרגמנטלית, כמו בשיר "אשת לוט" : "אם היה צריך להלחין את המבט לאחור / הייתי נותן לגיטרה בס את תפקיד הברד . / גשם רך יטֻפטף על קלידי פסנתר, / וכינור אש 3 ילחך שולֵי ראש / שהתעקש" . מי שישווה את ניגון ההתפוררות הזה, שתכליתו אינה אלא 4 —הנצחת ה"ראש" הנעלם, לשיר מוקדם דוגמת "למרלין מונרו" שיר המשתמש בהילה ה"פופ-ארטית" שאפפה את הכוכבת ואת מעשה התאבדותה, וממחיש דרך תיאור גופה הקרוע את הליך הפיכתה של אלילת ההמונים לכלל דימוי-עצמה — יגלה כי למאפייניו ה"קוביסטיים" של הקולז' הסומקי נוסף אותו "פסקול" מדברי, המלווה רבים משיריו העכשוויים . כך נפתח השיר על אשת לוט : "עיניה הן הפריט האחרון שנשאר / באגף האבדות והמציאות / של משטרת סדום" . גם השיר על מרלין מונרו נפתח בתיאור העיניים : "כל-כך הרבה גלולות שי...
אל הספר