תקשיב לנגינת הקרקעית

פרלודים 201׀ החול בין הפחיות הריקות . / ונגיד משהו לא ברור, ונשאיר / על׀ הכביש תלת-אופנוע מחופה ברזנט / באמצע נסיעה לשומקום . / והאופנוע ימשיך לטרטר, זה לא הרעש, / זה הנזק הפנימי" . המוסיקה הזאת — בייחוד בקטע כגון "שירה של רוזה", שבו קרנדרו שרה בקולה — ממש דובבת במילותיו של פורת, עד כי אפשר לשער שהפּנייה לדמות הנשית העלומה בשירים האלה, שאין לה שם, ואפילו לא גוף, צופנת בחובה גם משהו מן המוסיקה של המלחינה המיוחדת הזאת . ואולי דמות נשית זו היא אפילו גלגול מגלגולי "נגינת הקרקעית" . שני מוקדים אפיינו את עולם היצירה של יורם לוי פורת, והשילוב ביניהם הוא שיצר את הטרילוגיה השירית שלו ( פורת פרסם בחייו שלושה ספרי שירה : "אוניות התה", "העיר התחתית" ו"החיים הם עניין מקומי" ) . מוקד אחד שאף אל הרחבוּת, אל ההיפרשות בזמן, ובא לידי ביטוי בלא מעטים מן המחזות האוונגרדיים שפורת כתב וביים . המוקד האחר היה דווקא מוקד של צמצום, והוא מתבטא בעיקר בשיריו המוקדמים, הקצרים . משהו בשירים הללו בלט בחסרונו, כשם שנעדר מאחדים מן המחזות שלו — הלשון, ששאפה אל הצמצום, עמדה בניגוד לצורה, שרצתה להתרחב עוד ועוד . אותו "משה...  אל הספר
מוסד ביאליק