געגועי השמש של לואיס 19׀ למסה זו במאמר נפלא שכותרתו "שקיפות ירוקה" . בהתייחסות׀ עניינית להאשמותיו של זך, שלא היו אלא סימפטום לתחושותיו האמביוולנטיות כלפי הריתמוס האלתרמני ( שירתו המוקדמת של הורביץ הושפעה מאוד מזו של אלתרמן ) , כותב ויזלטיר : "המקצב בשירי יאיר הורביץ אינו מחפש לו גוון ואינו משתעשע בעיצוב מלודי, תפקידו הפוך : להבליע את המילה ואת הפראזה הבודדת, לשלול מהן את עצמאותן ואת כושרן הלשוני הטקטי [ . . . ] הגיוון הריתמי, לא זו בלבד שאינו חיוני לשירים אלה — הוא גם איננו עולה בקנה אחד עם צמיחתם וחווייתם . דווקא בצורתו הקיימת, תורם המקצב ל'הבלטה משמעותית' — לא של הפראזה הבודדת, אלא של החוויה והמתח שמבקש השיר להעביר [ . . . ] שירים אלה מכתיבים נעימה רפויה, מיוחדת להם, של קריאה, שאין לה ולא כלום עם חלוקת שורות אחרת של המבקר, על פי מפתח של 1 צזורות" . גרוניך הפנים, לכאורה, את "הנעימה הרפויה" הזאת, והלחין את "בשעת ההתבהרות" במשקל זוגי ( ארבעה רבעים ) שלֵו או שלו-למראית-עין . ואולם הסינקופות הרבות המאפיינות את הלחן הזה ( שאמנם זוכות ביצירות רבות של גרוניך לביטוי "מוחצן" ובולט הרבה יותר ) ...
אל הספר