באך עם שפם

מחתרת הפפיון השחור 94׀ הם בבחינת יצירה ג'זית חדשה ( כי זו שפת אמו של המלחין ) ׀ השואבת את השראתה מיצירה קודמת, אינטרפרטציה ג'זית ( כי זו שפת אמו האותנטית של המבצע ) המתייחסת למקור בכובד הראש הראוי, ואולי מדובר בפרשנות המוסיפה ליצירה המקורית ממד של חתרנות בריאה, כלומר מעשה מוסיקלי ברוח שפם ה"מונה ליזה" של מרסל דושאן . מי שירצה יוכל לנסות ולשייך את "מקרה לוסייה" לא רק ליחסי הגומלין המורכבים בין מוסיקה אמנותית למוסיקה קלה, כי אם למערכת היחסים בין מוסיקה עממית למוסיקה אמנותית, כלומר יראה ב"עירוב" הסגנונות של לוסייה דוגמה הפוכה לניסיונותיהם של מלחינים רציניים רבים . הללו שקדו על עיבודם של הסגנון המלודי, המושתת על יסודות מודאליים או פנטטוניים, ושל המקצבים הכפריים או הילידיים, כדי שמצד אחד "יסתגלו" להרמוניה המערבית ומצד אחר יעשירו אותה . אבל לוסייה איננו מעשיר את באך או את הנדל בהחדירו אלמנטים ג'זיים אל עולמם . חירותה הגדולה של המוסיקה הברוקית, הקוסמת לו במיוחד, נדחסת באופן זה אל מיטת סדום פולקלורית ; "פולקלור" שעושה עוול לא רק לבאך או להנדל, כי אם לג'ז כסגנון, הנתפש באופן זה כגרסה מנוונת של ...  אל הספר
מוסד ביאליק