פרק חמישה–עשר : סיפורי תפילה חסידיים כמקור לתפיסת עולם ואדם של החסידים

סיפורי תפילה חסידיים כמקור לתפיסת עולם ואדם של החסידים 297 הלכה לה משם לדרכה והרב ר' וואלף נשאר על פני השדה . כשהפסיק הרב וואלף מדביקותו ראה את עצמו בצרה, שנשאר על פני השדה כי ספינה שלו הלכה לה . התחיל הרב וואלף לילך משם וראה מסילה אחת, הלך בה וראה בית אחד עומד מרחוק . הלך לשם נכנס להבית ראה שישב שם זקן אחד יהודי, הזקן נתן לו שלום ואמר לו בזה הלשון : הרב וואלף וואס זענט איר אזוי פאר זארגט ? [ = מדוע אתה נראה כה מודאג ? ] . השיב לו הרב וואלף : למה לא אדאג, הלא אנכי כאן בצרה . הספינה שלי הלכה לה ואני נשארתי בדד . השיב לו הזקן : ר' וואלף לא תדאגו מזה, מסתמא וועט איר דא שבת האלטין און נאח שבת וועלין אן קומין די שיפין וועט איר פארין מיט זיי . א מנין און א מקווה וועט אייר דאה האבין כרצונכם [ = צריך אתה לעצור כאן לשבת ואחרי שבת יבואו הספינות אתם תסע, יש לנו כאן מנין ומקווה ] כן היה, הרב וואלף שבת שם ואחר השבת באו הספינות למקום ההוא . הזקן הלך עם הרב וואלף ללוותו אל הספינה . הרב וואלף היה טרוד מאוד כמובן . שאל הזקן את הרב וואלף בזה הלשון : ר' וואלף איך האב פאר געסין אייך צי פרייגין, וואס טוהין...  אל הספר
מוסד ביאליק