פרק ארבעה–עשר : האמנם מיטב הסיפור כזבו? מקום ספרות השבחים בתולדות החסידות

286 פרק ארבעה – עשר העיר ומספר מעשיות וכל בני העיר עומדים אצלו . ויחר מאד להרב הקדוש 'התולדות' על דבר זה . אמנם לא הועיל לו כלום והוכרח להתפלל ביחידות . ואחר התפילה ציוה על השמש שיביא אליו האורח המספר מעשיות ויכה אותו ( איהם שמייסען ) עבור שבטל הקהל מלהתפלל בציבור . והבעש"ט גמר והפסיק מלספר המעשיות וילך לאיזה אכסניא . וילך השמש ויבקש אותו וימצאהו . ויאמר לו הרב דמתא קורא אותו שיבא אליו . וילך הבעש"ט תיכף להרב הקדוש 'התולדות', ובבוא אליו אמר לו בהקפדה גדולה ובלשון 'אתה' : 'אתה הוא שבטלת הקהל מתפילה בציבור ? ! ' אמר לו : 'רבי, אני הוא' וקרא אותו הבעש"ט, 'רב' ואמר לו : 'אבקש מכם שלא תקפידו עלי ואספר לכם איזה מעשה' . אמר לו : 'ספר' . ויספר לו הבעש"ט איזה מעשה ונתפעל מאד מהמעשה עד שנחה דעתו ולא הקפיד עליו עוד . גם התחיל לדבר להבעש"ט מעט בלשון כבוד ואמר לו בלשון : 'אתם' . אח"כ אמר לו הבעש"ט : 'אם תרצו אספר לכם עוד איזה מעשה' . אמר לו : 'ספרו' ויספר לו הבעש"ט עוד איזה מעשה ונתפעל עוד יותר מהקודם עד שהתחיל לאמר להבעש"ט : 'רב' והבעש"ט התחיל לאמר לו בלשון 'אתה' ואמר לו : 'אם תרצה אספר לך עוד מעש...  אל הספר
מוסד ביאליק