פרק שלושה–עשר : דמותו ההיסטורית של הבעש"ט בין סכין המנתחים של ההיסטוריון למכחולו של חוקר ספרות

246 פרק שלושה – עשר 3 אך יש בו גם בחינה מחודשת שהבחין נכונה עמנואל אטקס בביקורתו על הספר . שמסקנותיה "פסימיות למדי", של המקורות לתולדות הבעש"ט, לה מתנגד אטקס 4 אטקס ציין בפתח דבריו, כי רוסמן לשיטתו הקדיש חלק קטן מספרו "לשחזורבתוקף . היסטורי מקיף של הבעש"ט" מתוך ה"הערכה הפסימית" של יכולתנו במצב המחקר 5 הנוכחי להסתמך על היצירה הספרותית כמשקפת את האישיות ההיסטורית . במהלך דברי ביקורתי כאן אצטרף דווקא לגישתו של רוסמן, כמי שחוזר בכתב ובעל – פה לתבוע, כקאטו הזקן, שקודם לכל מחקר היסטורי על תולדות החסידות וגיבוריה מתוך ספרותה, יש לקיים מחקר הכרחי על הסוגות הספרותיות שנוצרו בה, מיהות ומהות יוצריהן, נוסחיהן, ועדי הנוסח . מן ההכרח להוסיף על אלה את כל כלי הקודש והחול שמשמשו בהן והפכום לאביזרי קידוּש רעיונות ותעמולה להם, כרעיון המשיחי, או כאמצעים להכנסה צדדית נוספת מקהל חסידים שהתרבה במהלך המאה 6 התשע-עשרה, והגדיל היקף ספריותיו עם הוזלת מחיר הספר העברי בכללו . עד עצם היום הזה לא בוררו כמתבקש לעיל קורותיה ומשמעות הופעתה של כל מחקרי ירושלים במחשבת ישראל טו ( תשנ"ט ) , עמ' 1 - 14 . בקובץ זה נדפס גם מא...  אל הספר