222 פרק שנים – עשר שכן העוסקים במלאכת הדפוס לא הקפידו על פי רוב לשמר נתונים כמותיים ותיאור עבודתם . לעומת זאת, לתולדות התקבלות הספר יש גם מדדים תלויי תרבות, שאי – אפשר לעשות בהם שימוש בהקשרים חברתיים-דתיים ותרבותיים שונים . כך בדת הלכה כדת היהודית יש חיבורים מעטים שנכנסו לקאנון הספרותי, ובהם ראשונים במעלה המקרא והתלמוד . מבחן הכניסה של ספר לקאנון הספרותי אצלנו כפול : ראשית, קביעתו לדורות כחיבור לימוד חובה במערכת החינוכית : חדר, ישיבה, או בית-מדרש . כך מובטחת היקבעותו בתודעת האומה והשפעתו על מעשי בניה . שנית, קביעתו לדורות במחזור החיים של היהודי בתוך הריטואל או מעשה הטקס שהוא מקיים . בהקשר זה יפה דוגמת המקרא, שלא רק נלמד בחדר ומשמש אסמכתא ללימוד התלמודי, אלא קריאת חובה בו היא חלק מעבודת בית-הכנסת . כך גם התלמוד, לימודו חובה ובו מצבור של הלכה ומנהג, ריטואלים וטקסים המעצבים את חיי היומיום של היהודי . באופן דומה יש לראות גם את קריאת פרקי אבות בין פסח לשבועות ( שתיזכר להלן ) , ומשניות בזמן שאבלים יושבים שבעה וכיו"ב . התקיימות אחד לפחות משני התנאים הללו היא תנאי הכרחי, אך לא תמיד מספיק, לכני...
אל הספר