פרק עשירי: משומדים ומשכילים כצנזורים במאה התשע–עשרה

משומדים ומשכילים כצנזורים במאה התשע – עשרה 167 ורק שלוחתו של השטן המונעת קידמה ומגבילה את חופש ההבעה, החוקרים מלמדים היום ובכללם אלה שבתוכנו : ראובן בונפיל ותלמידו אמנון רז-קרקוצקין טוענים כי יש לראות את מוסד הצנזורה כמעצב ומשפיע על גבולות הידע ומושך לתחומים מותרים ואסורים . יתרה מזאת, הצנזורה לדעתם הייתה מוסד המקרב מלומדים שואפי דעת יהודים ונוצרים אלה לאלה . לכן כל המגדיר למשל את ההבראיסטים מבין הנוצרים כמיסיונרים ותו לא, טועה לחלוטין בהבנת מניעי פעולתם ובהבנת המשוב שנוצר 4 ביניהם לבין מלומדים יהודים . רז-קרקוצקין, חזר לאחרונה לנושאים מרכזיים שהחל לפתח בספרו הנזכר על 5 הוא קובע בהחלטיות כי השלחן ערוך מאת ר' יוסף קארו מימש אתהצנזורה . ציפיית כותבו שיעשה לספר סמכותי סטנדרטי בדיון ההלכתי, ולספר המסמן את 6 לדברי רז-קרקוצקין,הסטנדרטיזציה של המסורת הכתובה ושל חיי המעשה על פי ההלכה . היה השלחן ערוך תוך זמן קצר, על פי ריבוי הדפסותיו, לספר יסוד ללימוד בישיבות . מן ההכרח להעיר כאן על דבריו, כי מעולם לא היה השלחן ערוך, למיטב ידיעתי, לספר יסוד ללימוד בישיבות, שכן אין כל עדות לתופעה זאת, שהייתה מס...  אל הספר