פרק שביעי: הגדרת ספרות השבחים השבתאית

הגדרת ספרות השבחים השבתאית 111 לעדותו, עדות המלקט, כדי שיעמוד על כך מתוכן, וגם לא למאמרו היפה של יהודה 2 עמדן לא חסך עצמו מלקבוע בפתח ספרו כי : ליבס על משיחיותו של עמדן . יש לידע כי באמת זה המעשה לא היה בדרך הטבע שאי – אפשר להכחיש מה שהעידו עליו גדולי עולם באותן הימים עדי ראיה וידיעה ברורה והמה חסידי עולם שמסרו נפשם על אמונת ישראל המוחזקת בידיהם ושמרו משמרת ה' לבצר חומת התורה ולמחות אבן הטועים . לכן אין ספק שהיה אז עת רצון 3 גאולה וישועה . אמנם כבר התריע ליבס על כך, ש"מסגרת הסגנון הנהוג במקומותינו" מחייבת "כל 4 ובכל זאת אעז ואטען מחבר לפתוח בהצהרה עד כמה הוזנח בעבר נושא מחקרו", שמחקר הסוגות הספרותיות בספרות ישראל עדיין בחיתוליו, כשם שהנושא הרחב בכללותו, תולדות הספר היהודי והתקבלותו, שהוא האוקיינוס שיש בו עוד דגים כדגי הסוגות, אכן מוזנח מאוד . אין זה מקרה שאפשר לספור על כמה אצבעות את הניסיונות שעשו חוקרים לאפיין את טיב התעודות שחקרו, סוגן הספרותי, דרך כתיבתן, הפצתן והתקבלותן אצל קהל הקוראים . ניסיונו של שמעון דובנוב לעשות זאת בנספח לספרו 5 אמנם גדול חוקרי תולדות החסידות הוא ניסיון בודד ...  אל הספר