פרק שישי

כרך א - מסכת שבת 342 נה ולהחמיר בדיני טלטול : אסור לקיטע לצאת בקב שלו בשבת, ואסור לבנות לצאתהמש ביע על כך ששמואל הבין שהלכה כדובר הראשון . . ההסבר זה מצ . בשבת בחוטים שעל צווארן . טיעון זה מחייב הרחבה, האמנם סדר הדוברים מצביע על מגמתאחרת אין משמעות לשינוי ) במהדורה החדשה שלו ( . ברם אין חובה להסביר כך את דברי 'פסיקה' . ודנו בכך במבוא הכללי דר הדוברים וייחוס ההלכהשמואל . ייתכן שזו רק הערת נוסח שאין לה משמעות הלכתית . ס אל נוגעת רק לעניין הנוסח . נו . והערתו של שמוילאומרה היה חשוב לקדמונ רש"י ( , אך כמה מגדוליאנו העמדנו את המחלוקת בשאלה אם הקב נחשב למנעל לעניין שבת ) המפרשים, כגון הרשב"א, סבורים שהמחלוקת היא בשאלה אם הוא עשוי להישמט . נמנענו כן,שום שגם אם נשמט הקב, ברי שישיבנו הקיטע למקומו ושאין איסור לעשותמפירוש זה מ שהרי לא יוכל ללכת בלא הקב . יתר על כן, מהמשך המשנה עולה שהמחלוקת בין שני התנאים א בשאלה אם הקב כמנעל אם לאו, שהרי המשנה אוסרת להיכנס בו למקדש, אף ששאלתהי כלל וכלל . מכל מקום, נראה ששני הנימוקים,החשש אינה נוגעת לאיסור הכניסה למקדש ב למקדש והנימוק לאיסור לצאת בקב בשבת, אינם ז...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל