פרק רביעי

כרך א - מסכת שבת 246 המשנה 626 חום . היא מוסיפהגפת החשופה לחום השמש עלולה להתלקח, והנוגע בה חש ש . בבבל,ור שמןומר הגלם העיקרי לייצדנה כמובן בגפת של זיתים, משום שהזיתים היוו את ח מז ע"ב ( . ולכן שאלו בתלמוד הבבלי מה דין גפת השומשמין ) 627 מצוי בה בעיקר שמן שומשמין, במצבור זבל אורגני מתחולל תהליך של תסיסה פנימית היוצר חום . התבנית - ל א ב ז ב ל וי"ו החיבור : "לא . . . לא . . . " רגילה במשנה, אך בכתבי יד רבים היא מצויה בליולא . . . ולא . . . ו" - ל א ב מ ל ח 628 לא . . . ", ורק בחוליה האחרונה באה וי"ו החיבור, כבעברית בת זמננו . לא . . . מקובל בימינו אינו מוסיף חום, אולם לקדמונינו היו מקורות עיקריים אחדים שלהל וישמלח ב המופק ממי הים, מלח יבשתי המופק ממחצבי מלח שליד ים המלח ומלחמלח : מלח ימי המלח הימי אינו מוסיף חום, ואילו המלח היבשתי היה כנראה המלח . המופק מייבוש מי ים וללי חום . הוא הדין למלח המופק ממי ים המלח . מעורב במינרלים שחלק מהם מח ם : "מלח סדומית . . . מלח אסתקנית"בתקופת המשנה והתלמוד, נזכרים שני סוגי מלח עיקריי עיקר מאוסטרקיני שלחופיהובא באסתקנית הוא מלח ים שהט"ו ( . מלח ) תוס', ...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל