יצחק גל־נוּר, השכלה גבוהה בישראל

72 | השכלה גבוהה בישראל של מדענים וממציאים יחידי סגולה יש צורך בתשתית רחבה ויציבה . הפירמידה של הידע בנויה נדבכים-נדבכים ואין קיצורי דרך . גם ההכשרה של אנשי מקצוע מעולים ובעלי מיומנויות שכל חברה זקוקה להם, ניצבת על כתפי הדיסציפלינות האחרות ויונקת ממורשת ההשכלה האנושית כולה . בהזדמנות זו נוסיף שרצוי מאוד שגם לאנשי המקצוע . אנשי המִנהל ועורכי הדין ומומחי התקשורת והשיווק וכל האחרים, תהיה תשתית של השכלה רחבה בלימודי התואר הראשון . מכל מקום, התנאי ההכרחי ליצירתיות הוא חופש אקדמי, ובישראל של שנות ה- 2000 קיימת בקהילה האקדמית תחושה חזקה של איום על החופש הזה . התחושה מקורה בניסיונות להתערבות חיצונית בחירויות ובערכי הליבה האקדמיים : חופש החֶקר, חופש הביטוי, האוטונומיה המוסדית וגם למרבה הבושה והצער הביטחון האישי . "תחושה" היא כמובן עניין סובייקטיבי, ומידה מסוימת של מצוקה היא ככל הנראה חלק בלתי נפרד מן החיים האקדמיים . עם זאת, האיום ממוקד יותר שכן ניתן להצביע על השינוי שחל לעומת העבר, ועל ניסיונות מכוונים לפגוע בחירויות האקדמיות ולהגבילן . במאמר אסקור בקצרה את הרקע של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל,...  אל הספר
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הקיבוץ המאוחד

המכללה האקדמית ספיר