מרדכי בר־און, החוקר והעד

34 | החוקר והעד בסוף ספטמבר 1956 בפגישות שנערכו בפריס והן בעת פגישותיו של דוד בן גוריון עם מנהיגי צרפת ועם שר החוץ הבריטי, שנערכו ימים ספורים לפני תחילת מלחמת סואץ בפרוור הגנים סבר, בפאתי פריס . בשתי הפעמים שימשתי כמזכיר המשלחות 2 הישראליות ורשמתי את כל הנאמר שם, כמעט מילה במילה . לאחר ימים, כאשר בא ההיסטוריון לספר ולנתח עלילות בהן היה נוכח, אין פסול בשימוש שהוא מסוגל לעשות באותן התנסויות אישיות כמי שנותן עדות, לא כל שכן בדברים שנרשמו בשעת מעשה . אף כי עלולות ליפול שגיאות גם ברישומים מסוג זה, יש לייחס להן אמינות דומה לזו שהיסטוריונים מעניקים לפרוטוקולים שנרשמו בידי קצרן או קצרנית בשעת מעשה, שהרי יומנים אלה הופכים בדיעבד למקורות ראשוניים . עניין אחר הוא כאשר ההיסטוריון בא לפרש את משמעותם, סיבותיהם ונסיבותיהם של הדברים שנאמרו ונשמעו . מובן שפרשנות כרוכה תמיד גם בהשקפותיו ובדעותיו של המפרש . נראה שאפשר לתת משקל יתר לפרשנותו של מי שהיה נוכח, שהרי הוא מסוגל לקשור את הדברים שנאמרו עם מכלול הנסיבות בהן נאמרו, האווירה ששררה והדברים שאירעו לפני שהדברים נאמרו — טוב יותר ממי שחף מכל אלה . אביא, כ...  אל הספר