[ 9 28 ] ק לא ו ס ט רופוב י ה , ב ו-ז מ ניות כמו סרטים בעלי מבטא רבים גם סיפור הרוח הוא בעל מבטא אוטוביוגרפי : איוונס מופיע מול המצלמה, מגלם את עצמו מדבר ונותן ביטוי לנושא הסרט . בכך הוא עובר מעמדתו של המתעד לנושא התיעוד . אך זה אינו סרט תיעודי רגיל, שכן הוא היברידי, הוא מתרחש במרחב השלישי המגשר בין הקולנוע של מלייס ( Méliès ) לזה של האחים לומייר ( Lumière ) . בכך מגלם איוונס דמות אמיתית, את עצמו, אך עלילת הסרט נסבה על מפגשים בדיוניים, והנרטיב שלו עובר באין מפריע בין תיאורים דמיוניים וריאליסטיים של העולם . מיד לאחר הפתיחה הסרט מדגים את נוכחות הרוח — הכוח האוניברסלי אך הסמוי מן העין . שוט של שמיים כחולים מופרע במשב פתאומי של להבי טחנת רוח, שקצותיהם חותכים באלכסון את הפריים כלפי מעלה . המצלמה נסוגה לאחור ומקיפה אט-אט את הטחנה, הלהבים שלה נעים במהירות, והרעש שהם מפיקים גובר . הסצנות שלאחר מכן נראות מבעד ללהבים המסתובבים מזווית צילום גבוהה . סוסים בנוף פסטורלי, חצר שופעת ירק סמוכה וכבסים מתנופפים בעוז על חבל . ילד המייצג את איוונס ניגש למטוס צעצוע גדול, נכנס לתוכו וצועק, "אימא, אני עף לסין...
אל הספר