קלוז־אפ: העצב הגדול של זוהרה של נינה מנקס (1983 )

[ 6 28 ] ק ו לנו ע עם מ בטא קרובים . מאז ילדותי ניסיתי להגדיר את עצמי כאמריקנית, אך לשווא . מעולם לא הרגשתי אמריקנית במלוא מאת האחוזים . ניסיתי למצוא בית במקום כלשהו, אך בלא הצלחה ( Naficy 1997 e ) . העצב הגדול של זוהרה נוצר בתור מיזם סטודנטיאלי באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס . הוא קינה על אודות ניכור, בדידות וחוסר בית בפרט מנקודת מבט נשית ויהודית . במרכזו מסעותיה הפיזיים והפסיכולוגיים של יהודייה אורתודוקסית המחפשת אחר זהות . הסרט פותח בזוהרה ( בגילומה של טינקה ) , אישה בודדה ומבודדת, המסוגרת בחדר קטן בירושלים . את רוב זמנה היא מבלה מתחת לשמיכות או מכורבלת בתנוחת עובר במקומות ציבוריים ופרטיים, על פי האיקונוגרפיה הקלאסית של הפחד וההסתגרות . מתנועה זו היא צופה בודדה בעולם החולף על פניה . היא גם משוטטת ברחובות ובסמטאות, מבקרת בבתי כנסת, בבתי קפה ובשווקים, אך אין לה כל השפעה על דבר והיא אינה מתקשרת עם איש . בד בבד היא עצמה מחופצנת במבטם של אחרים, אשר ניכר בהם שהם רואים בה אנומליה, זרות ומוזרות . האובייקטיפיקציה וההסתגרות והשתיקה של זוהרה עצמה מסמלים את הניכור העמוק שלה מהאורתודוקסייה הי...  אל הספר
עם עובד