[ 259 ] ק לא ו ס ט רופוב י ה , ב ו-ז מ ניות שכלואה, פשוטו כמשמעו, בידי בעלה, עובד זר רכושני ( גבר זקן יותר, דורסון ) , בתוך דירתם מדי בוקר בשעה שהוא יוצא לעבודה . היא מגלה זאת בדרמטיות אגב ניקיון הבית, ובשובו הביתה בלילה היא מתייצבת מולו במחאה . טורנה [ מכבסת בגדים בסיר על הרצפה ] : למה נעלת אותי ? אני בהמה ? דורסון [ מתיישב ליד השולחן ואוכל ] : תקשיבי ! אל תעצבני אותי . זה לא כמו בבית . אנחנו בגרמניה . את לא יודעת איזה נוכלים הגברים הגרמנים . איך גילית בכלל שאת נעולה ? את רוצה לעזוב ? אז קדימה, לכי . אולי תמצאי איזה ערימת חרה . טורנה : אני לא רוצה לעזוב ולא להסתלק . אני רק רוצה לנקות את הרצפה לפני הדלת . דורסון [ נועץ בה מבטי תאווה ] : בואי, ילדה . בואי אליי . אני רואה שאת גם עייפה מאוד . [ הבעל כופה את עצמו עליה מאחור, ובכל דחיפה היא מרכינה את 6 ראשה בפריים עד שהוא נעלם מתחתיו ] . הביקורת של הסרט על הפטריארכייה הטורקית ניכרת בעיצוב השוט האחרון בסיקוונס הזה, שבה נראה האונס של טורנה והבושה שהיא חשה עליו . לאורך כל הסרט היא מסרבת לציית לדרישותיו המיניות של בעלה, מחייכת חיוך של כאב, בושה...
אל הספר