מתחת למכ״ם : אי-אמון קונסטרוקטיבי בישראל 281 מחייב את המצדדים בהפלת הממשלה להסכים גם על ממשלה חלופית ( : 2014 Hazan 16 ) . על אף חשיבות מוסד זה, אשר מסדיר את היחסים בין הרשויות והוא חלק אינטגרלי בהגדרה מהו משטר פרלמנטרי, ספרות המחקר בנושא אינה עשירה ( מקורות שעוסקים בנושא : ברנע, דריישפיץ ושרקנסקי 2013 ; Strøm, Müller and Bergman 2003 ; Williams 2011 ) . 1 בכך טמונה תרומתו הראשונה של מאמר זה, אשר יבהיר את מנגנון אי-האמון מנקודת המבט של השינויים שנערכו בו במשך השנים בישראל . בשנת 2014 הייתה ישראל למדינה השביעית אשר אימצה את המנגנון הנדיר אי-אמון קונסטרוקטיבי, השנייה שעשתה זאת בהיותה דמוקרטיה מבוססת . מאמר זה עוסק בשאלה מהם הגורמים והנסיבות שהביאו לזה . במחקר, שהוא היסטורי במהותו, אני מתחקה אחר תהליך החקיקה מראשיתו עד סופו — ממטרות השינוי, דרך הגורמים אשר הניעו אותו, התהליך עצמו והתוצאה . הממצאים מעידים כי בכל הנוגע למטרות אי-אמון קונסטרוקטיבי, ישראל, כמו מדינות אחרות, אימצה את המנגנון כדי לייצב את הרשות המבצעת, ולא משיקולים אישיים . מלבד זה, את הרעיון שיש לאמץ אי-אמון קונסטרוקטיבי בישרא...
אל הספר