פרק תשיעי: עדויות רדופות: שחזור תיעודי ואחריות אתית בעדות של שלומי אלקבץ

] 244 [ ע ק ב ו ת י מ י ם ש ע ו ד י ב ו א ו Walker ) טענו כי בימינו עדויות מוקלטות הן עמוד התווך של ארכיונים ויזואליים והן "משתתפות ביצירה של קהילות אתיות בכך שהן מאגדות עדים 2 במילים אחרות, לעדויות תיעודיות ועדויות בממשקים אודיו-ויזואליים" . תפקיד אתי מרכזי, בכך שהן מאפשרות לעדים ולקולותיהם להישמע ולהדהד במרחב הציבורי . עדויות אודיו-ויזואליות מבקשות לכונן חברה אזרחית גלובלית באמצעות קידום יחסי גומלין בין אנשים כדי לאפשר להם לעבור תהליך של עיבוד קולקטיבי של טראומות . עדויות מעין אלו דנות בעבר ובה בעת הן מפנות את מבטן אל העתיד, ולכן הן מנסות לעשות צדק לסבל חברתי . יתר על כן, האחריות האתית של יוצרי סרטים תיעודיים היא לא רק לחשוף את הצופים למידע ולסיפורים חדשים, אלא גם לחפש צורות אסתטיות חדשות וליצור פרספקטיבות קולנועיות אחרות ומאתגרות לייצוג של עדים ושל אירועי עבר עבור צופים בני זמננו . בימים של היצף וגודש בתרבות חזותית של עדויות — עידן שכינתה אנט ויויורקה ( Wieviorka ) "עידן העד" — זהו אולי האתגר העיקרי לבמאים של קולנוע תיעודי ולא 3 עדויות תיעודיות צריכות להציע חקירה ביקורתיתבדיוני ( no...  אל הספר