] 184 [ מ ק ו ם , ז י כ ר ו ן ו מ י ת ו ס ב ק ו ל נ ו ע ה י ש ר א ל י ה ע כ ש ו ו י אלא שהמפגש שלו עם דמויות מן העבר מדגיש את חוסר האפשרות לגעת בעבר, ולא נותר לו אלא להתגעגע . לא רק המספר, אלא נחום גוטמן עצמו מבטא בספר געגועים לעבר בהדגשה של חוסר היכולת לחזור על עקבותיו . המושג “שביל קליפות התפוזים" נחשף, אם כך, בשלושה שלבים : יצירת השביל על ידי הפעילים ההולכים בשביל ; החיפוש אחר הפעילים באמצעות סימני הדרך שיצרו הקליפות ; והגעגוע אל יצירת השביל ואל הפעילות שהוא מסמל . אם כך, שביל קליפות התפוזים מקפל בתוכו נוסטלגייה לעצמו . הוא מסמל את מה שהייתה ישראל לפני קום המדינה, או מה שהיינו רוצים לראות בה, או אם להשתמש במינוח שמציעים גורביץ' וארן בדיונם על המקום : את המרחק בין ישראל כמקום הפיזי “הקטן" לישראל כמקום ה"גדול", 4 שהוא “יותר מאתר מסוים ואף יותר מכל האתרים — הוא הרעיון עצמו" . במובן זה שביל קליפות התפוזים הוא גם שביל מיתי, שדרכו נוכל, אם נרצה, להגיע, אפופים בריח ההדרים, אל ארץ ישראל הישנה והטובה . שביל קליפות התפוזים, כך נראה, הוא-הוא הגרסה הישראלית ל"דרך הלבנים הצהובות" . אם רק נמצא את...
אל הספר