] 143 [ ס יפ ו ר א מ י ת י ג'סט ( 1939 , Beau Geste ) , ועל אחת כמה וכמה מ- 48 שעות ( HRS, 48 1982 ) או מ שודדי התיבה האבודה ( 1981 ) ? מה שמפתיע הוא שתסריטאים יוצרים כיום דמויות מורכבות מבחינה פסיכולוגית יותר מכפי שנדרש באורח טיפוסי מן הז'אנר . בסרטי פעולה, נאמר לנו, החיזיון המרהיב מבטל את הנרטיב, והתוצאה פועלת כנגד ה"ליניאריות" של המסורת הקלסית . כל הפעלולים והקרבות גורמים לסרט להיות אפיזודי מאוד . אבל אי אפשר להגן בראיות על הטענות האלה מכיוון שנרטיב וחיזיון אינם מושגים המוציאים זה את זה . אריסטו ציין 136 כל סצנת כבר מזמן כי חיזיון ( opsis ) הוא דרך להציג עלילה ( muthos ) . פעולה, מכל מקום, "מרהיבה" ככל שתהיה, היא אירוע נרטיבי, והיא יכולה לקדם את מטרות הדמויות ולשנות את מצבי הידיעה שלהן . כאשר מרדף מכוניות סוער מניב רמזים, או כאשר החבר הכי טוב של הגיבור נהרג בקרב יריות, אלה הם עניינים בעלי חשיבות סיבתית . "בסרטי פעולה", מציין מאריי סמית, "העלילה מתקדמת באמצעות החיזיון ; היסודות המרכיבים את החיזיון, באופן כללי, עוברים 'נרטיביזַציה' בדיוק כמו המרחבים הראוותניים פחות 137 חשוב לא פחות, א...
אל הספר