כריתת האמנה כאירוע היסטורי [ 511 ] יתר על כן, כדי להוכיח את הנחתנו שבפרקים ח – י בספר נחמיה יש רצף בלתי נפסק וגם נשקפים בהם יסודות ריאליים, תבוא העובדה הנוספת, שבפרקים ט – י, כלומר, במה שאירע ביום עשרים וארבעה לחודש השביעי, מסתמן סדר טקס של כריתת ברית ויווסף חיזוק להנחתנו האמורה . בסדר הטקס המובלע בפרקים אלה יש שינויים קלים ותזוזות לעומת הטקס כפי שהוא נתפס בתורה ובנביאים ראשונים ( ראה בחלק ב, עמ' 132 - 136 ) , שמא בגלל האיחור ההיסטורי של עו"נ, ובמקצת בגלל הריחוק של הכתוב מן המאורע, ובעיקר כנראה משום שהדיבור בפרקים אלה אינו מצלם את המאורע ויש בו מידה של אי-תלות במה שאירע עם העדפות משלו בהבלטות . ומה גם שבמרכיבי הטקס עצמם יכולות להיעשות, כפי שאמרנו ( שם ) , הרחבות פנימיות-אורנמנטליות . טקס הברית כפי שהוא מצטייר בתורה ובנביאים ראשונים העמדנו אותו על שלושה מרכיבים : הכרזת התנאים שהאל קובע ביסוד הברית, מפי נביא שהוא נציגו של האל ( להוציא את ברית חורב לפי ס"א וס"ד, הנשגבת בבריתות, שהאל עצמו מדבר בה מתוך האש ב'קול גדול' ) ; מענה של הסכמה מיידית מצד העם ויסודה הראשון של ההסכמה היא השבועה ( ...
אל הספר