דה"י ועו"נ : הפרדה הכרחית ושיתופי לשון בין השניים [ 93 ] המחכה בהמשך – ולא שהקישור בין מגילות עוקבות נעשה על-ידי חזרה בראש המגילה השנייה על שורה שבסוף המגילה הקודמת ( הוא הדין לגבי לוחות ) . 21 אגב הקישור בין שני הספרים מרמזות שורות הקישור שכאן הוא סופה של מגילה, ולגבי העניין המיוחד של דה"י הן מרמזות שכאן הוא קצה הגודל האפשרי של מגילת ספר באותה התקופה . בו-בזמן הן מרמזות על עצם העובדה שיש כאן מעבר בין שתי מגילות . שאילו היה כאן רצף כבמגילה אחת, לא היה כאן צורך בשורות אלו, לא בהן ולא בהישנותן . הווי אומר, מלכתחילה היה עו"נ מופרד מדה"י ( ואין לדבר על מ ע ש ה הפרדה של עו"נ מדה"י, כפי שנוהגים ) . מצב זה של הפרדה קיימת בין השניים התמיד כל ימי בית שני, ויותר מזה : עד להופעת המגילות הגדולות אף לא היתה אפשרות אובייקטיבית להקיף את שני הספרים במגילה אחת . אבל גם לאחר הופעת המגילות הגדולות לא העלה איש על דעתו לנצל את האפשרות לחבר את דה"י עם עו"נ לספר אחד, לאחר שמיום שהופיעו היו השניים מופרדים זה מזה ומכל בחינה מעשית נחשבו כנבדלים . לא היה טעם לעשותם אחד כשמעולם לא היו אחד . האפשרות לצרף גושי ס...
אל הספר