מלכות ירבעם בן נבט ( מל"א יב, כה-לב ) ] 258 ] בכל פסל או דמות בעבודת ה' וכל סטייה מדרישה זו הוכרזה כאלילות, תהיה מטרת העושה כן אשר תהיה . לכן אין זה משנה אם צורתם ותפקידם הראשונים של העגלים היו כַּנים או בסיסים ששימשו מושב לאלוהות ( כך אובינק ואולברייט ) , או כמלווים לאלוהות ( וייפּרט ) , או דמויות שהוצבו בראש נִסי פולחן ( אייספלדט ) . המחבר המשנה-תורתי הרחיק לכת בהציגו את העגלים כ'אלים' ממש . בזה לא חידש דבר ; קדם לו הושע במחצית השנייה של מאה ח' לפסה"נ בביקורתו על פולחן העגלים בממלכת ישראל ( הו' ח, ד-ו ; י, ה-ו ) . מעבר לפולמוס נבואי זה, היחידה הנוכחית מעלה את השאלה אם העם טרח להבחין בין כַּן המקרב את נוכחות ה' ובין האל עצמו . את הסיפור על חידושי ירבעם – העגלים, הבמה והחג – יש לקרוא יחד עם סיפור העגל בשמ' לב, שבו אהרון מתואר כפעיל באותם תחומים . אהרון משגיח על עשיית העגל ( שמ' לב, ב-ד א ) ; הוא מכריז לפני העגל : "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" ( פס' ד ב ) ; והוא בונה מזבח ומכריז על חג ( פס' ה ) , שבו העלו עולות והגישו שלמים ( פס' ו ) . אין זה משנה אם רואים בירבעם מחדש או רק משק...
אל הספר