הפרת הברית ( מל"א יא, א-יג ) ] 230 ] הצפון ולבחירת ירבעם בן נבט כמלך על שבטי ישראל ( השוו להלן פס' לג ) . הסיבה לנפילת שלמה ממעמדו הרם בנשים הנוכריות הרבות שנשא, אותה סכנה שממנה הזהיר משה את ישראל ( דב' ז, א-ד ) . אך בשונה ממשה, שדיבר על נשים משבעת עממי כנען, המחבר המשנה-תורתי ציין נשים מעמים אחרים : מואב, עמון, אדום ועוד ( בזה יש דמיון ביניהן ובין הנשים שביקש עזרא הסופר להוציא מקרב ישראל ; השוו עז' ט, א-ב, יב ) . נשים נוכריות אלה באו גם מקרב אותם עמים, שנאסרו לבוא בקהל ה' לפי דב' כג, ב-ט . נראה שהרחבה פרשנית זו של חוק התורה היא מחידושי ההיסטוריוגרפיה המשנה-תורתית, והיא משתקפת מאוחר יותר בתקנות עזרא . אבל ייתכן שחלקים מהיחידה נשענים על מסורת קדם-משנה-תורתית ; כך לדוגמה תיאור הרמון המלך בפס' ג אינו מדבר על נשים נוכריות אלא על "שׂרות" ו"פִלגשים" . בזה הוא מזכיר את חוק המלך בדב' יז, טז-יז, היוצא נגד צבירת כסף וזהב, סוסים ונשים, דבר העשוי להוביל לגאווה ורום לב ( טלשיר ) . למרות שהפולחן בבמות שנבנו על ידי שלמה לאלוהים אחרים היה למען נשותיו ( פס' ז-ח ) – ולא למענו, בכל זאת ההקשר משתף את שלמה...
אל הספר