חנוכת המקדש ( מל"א ח ) ] 190 ] לשם ה' אלהי ישראל – האל נתפס על ידי האסכולה המשנה-תורתית במונחים מופשטים, כך שבמקדש שכן רק "שם ה'", וזה בניגוד לתפיסה הכוהנית שבה האל נוכח במשכנו בענן ואש, שהם הסימנים הפיסיים לישיבתו עלי אדמות . על שכינת / השכנת השם ראו י"ח טיגאי, דברים ( מקרא לישראל ) , תל-אביב וירושלים תשע"ו, עמ' 374 – 376 ; 197 - 193 . M . Weinfeld, Deuteronomy and the Deuteronomic School, Oxford 1972, pp [ יט ] רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך הַיֹּצֵא מחלציך הוא יבנה וגו' – הד נוסף לנבואת נתן, השוו שמ"ב ז, יב-יג . הַיֹּצֵא מחלציך – אשר תוליד . בשמ"ב ז, יב : "אשר יצא ממעיך" . השם חֲלָצַיִם מופיע תמיד בזוגי ; הוא חלק הגוף שבין צלעות החזה ובין הירך . בשירה המקראית הוא מקום לחגירת חגורה וחרב, השוו יש' לב, יא ; איוב לח, ג ; מ, ו . [ כא ] וָאָשִׂם שם מקום לארון אשר שם ברית ה' וגו' – לוחות הברית אוחסנו בארון, השוו לעיל פס' ט . [ כב ] ויעמד שלמה לפני מזבח ה' נגד כל קהל ישראל וַיִּפְרֹשׂ כפיו השמים – לאחר ברכת הקהל פנה שלמה לעבר המזבח כדי להתפלל . לפני מזבח ה' – ראו להלן על פס' סד . וַיִּפְרֹשׂ...
אל הספר