תהילה לחכמת שלמה ( מל"א ה, ט-יד ) ] 126 ] העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה" ( מש' כה, א ) . לפי כתוב זה בסוף מאה ח' לפסה"נ עסקו המלומדים בחצר חזקיהו באיסוף משלים שיוחסו לשלמה . בירושלים כבחצרות מלכים אחרים ברחבי המזרח הקדום, האדירו את המלכים כחכמים, כך למשל כתב אשורבניפל מלך אשור כי "מַרדֻך, החכם באלים, העניק לי במתנה חכמה רחבה ( ו ) הבנה עמוקה" ( CADU / W, p . 370 s . v . uznu ) . בירושלים היו חוגים שטיפחו את דמותו של שלמה כחכם מכל האדם ( על ייחוס כתיבת משלי ושה"ש לשלמה ראו בפירוש לפס' יב ) . מאוחר יותר, בימי בית-שני, ייחסו לשלמה גם ידע בתחום המַגיה . יוסף בן מתתיהו מספר : "ואלהים חנן אותו גם בידיעת דרך המלחמה ברוחות ( רעות ) , לתועלת ולארוכה לבני אדם . הוא גם חיבר פזמונים בהם מקילים את המחלות, והשאיר אחריו נוסחי השבעות בהם יכולים בני אדם שדבקו בהם רוחות ( רעות ) לגרשם בלי שיחזרו . אופן ריפוי זה כוחו יפה ביותר אצלנו עד היום" ( קדמ' ח, ב, ה [ 45 – 46 ] ) . פיתוח אחר של מוטיב החכמה נשמר בסיפור התחרות בין שלמה ואשמדאי ( גיט' סח, ע"א-ע"ב ) . על אופייה של חכמת שלמה ראו A . Alt, “Solomonic Wisdo...
אל הספר