332 מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית את הדרגות העליונות של הדבקות היא באמצעות התחום האסתטי . הווי אומר, האסתטי איננו אמצעי בלבד . הוא מאפיין את הדרגות העליונות של עבודת האלוהים . ושו ב השו ואה נקל להבין שמערכת מונחים פנומנולוגית דתית כזו זרה להגותו של הראי״ה, 153 וההבדל המרכזי הוא, שהראי״ה ראה וכבר עמדנו בקצרה על ההבדלים ביניהם . באסתטיקה ביטוי וייצוג של הכרה ואילו הרי״ד הנגיד את האסתטיקה להכרה . וכפי שכבר ציינו קודם, הרי״ד התנהל בעיקר מול קאנט ואילו הראי״ה תמך בעמדה הרומנטית שהאמנות היא הכרה הנעלית מבחינות מסוימות על ההכרה המדעית, שכן היא מצליחה להגיע לכוללנות ולשיאים שההכרה המדעית אינה יכולה להם . עמדתו של הראי״ה הייתה נועזת וחדשנית יותר מבחינה אסתטית מאשר עמדתו השמרנית של הרי״ד, שכאמור לא עבר כמעט את גבולות הקאנטיאניות . אולם מבחינה מעשית דיונו של הרי״ד נועז הרבה יותר, מאחר שהראי״ה הבליע את חדשנותו בכתיבה מפותלת ופיוטית הנתונה לפרשנויות מגוונות, בעוד שהרי״ד היה פוזיטיביסט . הוא הציג ביודעין דיון הגותי אסתטי בלב לבה של האורתודוקסייה . נשוב ונקבע : נקודות המוצא של הראי״ה והרי״ד היו שונו...
אל הספר