מקדושה לחולין ובחזרה : הרב אברהם יצחק הכהן קוק וחוגו 257 אליו . הראי״ה קשר את הקודש לאמנות . כמו שנחשף הראי״ה לפילוסופיה באמצעות כתבי העת של התקופה סביר להניח שקרא גם על אמנות ואסתטיקה . בציור האירופי אנו מוצאים מגמות של מסתוריות וכמיהה למטאפיסיקה ( הציור הדתי המיסטי של גוגן בשלהי המאה התשע עשרה, אסכולת ״האמנות המטאפיסית״ ועוד ) . השירה והמוסיקה מבטאות ממד אסתטי של התפיסה ההכרתית וההתנסות התודעתית . בעקבות קאנט בביקורת כוח השיפוט והפילוסופים שצידדו באידאליזם מסוגים שונים ( כדוגמת הגל והרמן כהן ) סבר אף הראי״ה שהממד האסתטי ניתן לדיון פילוסופי, להגדרותיו ולסכמטיזם שלו אף על פי שהוא כשלעצמו משולל תכלית 100 האסתטיקה מאפיינת את הישות ואת התפיסה, ועל כן היא חיצונית ומשולל מושג . ניתנת לדיון פוזיטיבי . ככל הנראה הושפע הראי״ה גם מפילוסופים קוגניטיביים של האמנות כמו שופנהאואר ושלינג, שהפכו את האסתטיקה למרכיב חשוב בתפיסותיהם המטאפיסיות . עקבותיה של תפיסת המוסיקה של ניטשה, שהסתייג בחריפות מהתפיסה הקוגניטיבית של האמנות, נמצאים אף הם בדיוניו של הראי״ה במיוחד בתפיסת הנוכחות האלוהית שאיננה נענית לכלל...
אל הספר