(ב) השיבה לאסתטיקה

240 מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית בדורו של הראי״ה ? מסתבר שהראי״ה הניח הנחות אחדות ביחס לספרות ה״אמתית״ או הראויה : ( א ) ספרות זו נמצאת במסורת היהודית . היא אימננטית למסורת זו, ועל כן אין לבקש אותה בהכרח בשדות זרים . ( ב ) ספרות זו תלויה בזיכוך נפשותיהם ומידותיהם של הסופרים . ( ג ) ספרות זו תצמח מתוך התחייה הלאומית . ( ד ) ספרות זו מקושרת לכלל האומה . באופן כללי יחסו של הראי״ה לספרות האידאולוגית והפואטית זהיר הוא, ועל פי רוב נוטה לביקורת . הראי״ה ראה בספרות כלי חשוב של התחייה הלאומית אך גם כלי שנושאיו אינם דתיים ושהממדים הפואטיים שלו כוללים מסרים מנוגדים לאתוס הדתי . במיוחד ראה בספרות הלאומית כלי להבעת תפיסות כופרניות ואנטינומיסטיות . בחריפות התבטא, כי ״בכל מקום שאנו מוצאים, בספרות ובחיים, איזו הורדה או 21 הקטנת ערך של המצוות המעשיות ודקדוקיהן, הכל הוא נובע מתוך באר צרה נכריה 22 ובפנקס ״אחרון בבויסק״ כתב של ארס המינות, אשר תרה אחרי עיני אדם הזונות״ . בחריזה : אם העמל בתורה, בחקרי הלכות, אם יצא לשיר בשירים, מליצות לבקר, יצא שכרו בהפסדו באלו המלאכות, 23 ויגיעו יעלה בעשן, ותלמודו יעקר ....  אל הספר