עיון ביצירתם של נחום אריאלי ומירון ח׳ איזקסון 183 באוניברסיטת תל אביב ( תואר שני ) . כמדומה שבר אילן עדיין נתפסה באותם ימים, שנות השישים והשבעים של המאה שעברה, כמקום מגזרי מדיי, שאיננו יכול לספק כרטיס כניסה לחברת היוצרים האסתטיים של החברה הישראלית . אפשר לומר בזהירות, שאריאלי נשאר קניינה של הציונות הדתית, אולי בניגוד לשאיפותיו . רוחו המריאה אל על, אך הוא נותר מושרש עמוק בחברה הציונית הדתית . איזקסון כבר השתייך לדור שצעד צעדים מהוססים ללבה של חברת היוצרים הישראלית . הוא כבר לא נתפס כמשורר מגזרי, אף שהדילמות שמציב חלק משירתו אופייניות במיוחד לשומר מצוות בעולם מודרני . יתר על כן : הוא תיעד בשירתו את הדילמות הללו בגאון וללא אפולוגטיקה . שתי הדמויות משקפות במידה רבה את דרכה של הציונות הדתית בחברה הישראלית בזמנן ובמקומן .
אל הספר