(ו) העזה ועידון

עיון ביצירתם של נחום אריאלי ומירון ח׳ איזקסון 169 ר דיקלי ות מרומז ת ״משיכת הקצה״ בוחן בעקיבות את גבולות הפתיחות לנוכח המגבלות הנורמטיביות 83 האם ניתן להתמיד בהליכה על הקווים והרעיוניות-פילוסופיות של המסורת היהודית . הדקיקים של הגבולות ? התשובה לשאלה זו עולה בנקל מתוך דפי ״משיכת הקצה״ . גורלו של המשורר כמוהו כגורל המבקשים את קצה הגבולות במשך כל הדורות : מלנכוליות ופסימיות . הניסיון להעז, ההתרסה כלפי המקובל, אחת דינם להיכשל ; הרי נגזר על המשורר מעצם זהותו ושורשיו השמרניים שלא לחצות את הגדר . כל שנותר לו הוא להנציח את התבוסה . במסגרת זו אבחן שירים בודדים בלבד בבחינת מלמדים על הכלל, שכן ניתוח עקיב של שירת איזקסון דורש מחקר עצמאי . נתבונן למשל בשיר ״כאִלו לא בא לעולם״ : יֵשׁ הַמִּסְתַּכֵּל בַּדְּבָרִים וּכְאִלּוּ לֹא בָּא עַד כֹּה לָעוֹלָם רַק עַתָּה מַה שֶּׁרוֹאֶה הוּא, וְיֵשׁ שֶׁרָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם עַל בִּזָּתוֹ, עַל קִנְאָתוֹ, עַל כְּאֵב גּוּפוֹ . עֵשָׂו תָּמִיד הָיָה מֵשִׁיב : הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, כָּךְ מֵעֵת לְעֵת נִמְשְׁכָה מִיתָתוֹ 8 וְהִיא קְבוּעָה מֵחַ...  אל הספר