(ד) בין מציאות לדמיון

162 מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית 6 הכפייה הגשמית והרוחנית, הלחץ האלמוני של הקבוצה, דרישותיה של סתגלנות״ . פוקו קשר בין עידן הנאורות להצגת חולה הנפש כ״אחר״ . הוא חתם את ספרו בהצהרה, ש״העולם שחשב למוֹד ולהצדיק את השגעון באמצעות הפסיכולוגיה חייב להצדיק 7 ספרו של אריאלי משתלב במגמה זו של פוקו בכך שהוא עצמו לפני השגעון״ . מתנודד בין הצגת עולמו של ה״משוגע״ הנרדף בידי הממסד ובין הצגתו כאישיות נורמלית המתויגת בידי הממסד . הרומן ״אחרון הצוחקים״ נוקט שפה פילוסופית מדי פעם כדי לציין את הניגוד שבין התבונה לשונה ולאחר . על שני מוטיבים המתרוצצים בספר, והיוצרים מפגש אסתטי מובהק, אני רוצה לייחד את הדיון . המוטיב האחד הוא שילוב פילוסופיה וספרות . אריאלי מציב כל העת ציונים לעיסוק הפילוסופי שלו, והעלילה מתנסחת באמצעות ההגות . המוטיב השני הוא התנודה בין הצליל לאור, זו המאפיינת גם את הספר ״ששה היכלות״ . על יל ה פי לוסו פית אריאלי פיתח את העלילה של ״אחרון הצוחקים״ מתוך שורת רמיזות פילוסופיות, כביכול העלילה מתנהלת בשני מישורים, המישור הממשי והמישור הפילוסופי . במישור הפילוסופי הגיבור מחפש זהות ומשמעות . הוא...  אל הספר