מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית הרגילו עצמם הכליזמרים להיות אשפי נגינה וחיברו נעימות, חלקם לא ידעו תיווי . האם אפשר להקביל את הכתיבה הספרותית לכליזמרים, שהשכלתם המוסיקלית הייתה מינימלית, או שמא להקבילה לקומפוזיציה האמנותית שהופיעה בקהילה היהודית המגובשת רק במאה העשרים ? הרי היו קומפוזיטורים יהודים בתקופה הרומנטית ( מאיירבר, הלוי, מנדלסון-ברתולדי ועוד ) , אולם למעט איטליה של הרנסנס או גרמניה במאה התשע עשרה הם לא היו חלק אינטגרלי מהקהילה היהודית . מצד אחד ההקבלה שבין ספרות ההשכלה והלאומיות בראשיתה לכליזמרים מתבקשת מבחינת היעדר ההשכלה התשתיתית . מצד שני הנטייה האינטואיטיבית היא להשוות יצירה ספרותית יידישאית כמו של מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם או יצירה ספרותית לאומית כמו של ביאליק וברדיצ׳בסקי למוסיקה כמו של שנברג ומאהלר . אמנם לפי גישות מבית מדרשו של פוקו יש להסתייג ממדרגים, אולם היצר ה״בורגני״ לקבוע מדרג איכויות יבחין בין מוסיקה עממית אצל הכליזמרים למוסיקה עממית כשהיא ניצוקה לסימפוניות ולמחזורי השירים של מאהלר, למשל . נוסף על כך אפשר להצביע על סוגיית הרצף . הסופר בתקופת ההשכלה והלאומיות אי...
אל הספר