מפגשים של ספרות ומוסיקה בעולם היהודי 0 ואם תאמר, מי יכריע בדבר ? מי הוא זה הבורר והבוחר ? – דעת העם וטעמו, או כמבטא הקדמוני : ״רוח הקדש״ של האומה . קריטיריון אחר אין לפי שעה בידינו . החכמים אינם אלא באי-כחו הרוחניים של העם . ובעל-כרחם יכנעו לפקודת החיים, ופעמים אפילו כנגד נטית לבם הפרטית . ״בקשו חכמים לגנוז ספר 0 – בקשו ולא גנזו . למה ? החיים לא גנזו . לא היתה להם קהלת, יחזקאל״ וכו׳ איפוא לאותם החכמים שישבו בעליה דרך אחרת, אלא ל״דרוש״ אותם הספרים ולהכניסם . וכך נכנסו אפילו אל הקאנון הדתי ספרים כאלה, שתכנם מתנגד תכלית נגוד לכל דעותיהם ומחשבותיהם של בעלי הקאנון עצמם בימים ההם . האומה היא אפוא הבוררת את ספרותה, והיא מבחינה בין המנוון ובין המתחדש והנוגע לחיים המודרניים . תהליך הברירה הוא תוצאה של ״רוח העם״ . ל״רוח העם״ יש דינמיקה פעולתו של הרוח היא לעתים דיאלקטית . קורה ש״רוח העם״ ומגמות בפני עצמן . פועל בניגוד לנורמות ולאתוס של האינטלקטואלים, כפי שאירע לגבי ספרים שניסו אך לפסול . שביד טען, כי ל״רוח האומה״ יש מבע אישי ואותנטי כמו לשירת היחיד, למבע שלה דינמיקה בפני עצמה . זאת ועוד : מתוך פו...
אל הספר