אסתטיקה והגות בימי הביניים ובראשית העת החדשה מעטות בעולם היהודי . נקודות אלה מאפשרות שיפוט וסיווּג מסוימים בהתאם למידת השכלתנות או המיסטיות של ההוגים השונים . המחשבה היהודית האסתטית בימי הביניים ובראשית העת החדשה הייתה שמרנית . ההתפתחויות היו הססניות, טיפין טיפין, והשינויים על סִפו של הרנסנס ובראשית העת החדשה לא היו מהותיים . אמנם העיסוק באסתטיקה התרחב מעט, נעשה מעוגן יותר בראליה, וניכרו התחלוֹת של הגדרות שיטתיות של היופי . אולם לא מדובר במהפכנות, אלא בבניין שיטתי המתפרס על פני מאות שנים . בוודאי, דיוניו של יהודה אברבנאל אינם ניתנים להשוואה לדיוני קודמיו מבחינת הסגנון, ההיקף וההעזה . אולם כפי שכבר הראה המחקר אף דיונים אלה היו מושרשים במסגרת של ימי הביניים, והמהפכנות האסתטית הייתה משמעותית לכל היותר בסביבתו הקרובה של יהודה אברבנאל . גם מבחינת המשמעות נותר אברבנאל בתפיסה הנאופלטונית של היופי האידאי, ואף בכך הלם את רוח ההגות היהודית בימי הביניים, שסירבה להכיר ביופי החזותי והאקוסטי כערך עצמאי . ההגות היהודית הביניימית המשיכה לבוסס בתפיסת היופי כמהות האובייקטים, כסדר הנמצאות, כטוב וכשלמות ....
אל הספר