(ה) מעֲבר לרנסנס

מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית הנפש ) מתבלטת בייחודה . מלבד זאת בזכות התבונה מכונה האדם ״מדבר״, וזאת על אולם בצד היופי המטאפיסי מופיעה הערכה שום ש״החן המיוחד לאדם הוא בדבור״ . ליופי החזותי, והערכה זו הופכת לכלי פרשני ורעיוני בידיו של עראמה . אחד הביטויים הבולטים ביותר של היופי לפי עראמה הוא הלבוש והביגוד . כשהגדיר עראמה את תחומי פעילותו של השכל המעשי ציין במיוחד את מלאכת הרקמה, על פי הכתוב ״לרקמות תובל למלך״ ( תה׳ מה, טו ) , וכתב : יכנה החלק המלאכותיי הזה אל מעשה הרקמה, כמנהג המליצים החשובים הבונים שיריהם בגבולי היופי והנעימות, כי היא החשובה שבמלאכות והראויה ליחס הכבודה בת מלך ונערותיה, לעשות מעשה רוקם בזהב ובתכלת ובארגמן . ובסוגיית אישה יפת תואר כתב עראמה על הרקמה כבגד האסתטי דברים אלה : צוה לו עוד וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה ( דב׳ כא, יב ) , בהפך ממה שהוא יופי לאשה, שהוא גדול השער וגלוח הצפרנים, כי בהסרת יפיה ממנה אשר לב החושק מתאוה לו, כי עיניו ולבו תלויין וקשורין בדלת ראשה הנחמד, כמו שאמר ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים ( שה״ש ז, ו ) , יראה שהמלך נקשר בה כאלו אסו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן