פרק עשירי

פ"י מ"א - מקוואות 245 נתן הזפת והשעוה בין במקום הנקב בין במקום הניצוק הרי אלו חוצצין" ( פ"ו הי"ט, עמ' . אלו חוצצין . ) 659 בהמשך התוספתא מופיעות דוגמאות נוספות וכלל נוסף העוסק בידית שנשברה : "יד המגל ויד הסכין . כתן ראשונה חוצצין ואם לאו אין חוצצין" ( שם ה"כ ) , וכלל נוסף בהלכה הבאהאם משמשין מעין מלא משום שיש חשש שהמים לא נכנסו לתוך – כאילו לא טבלשפיו כלפי מטה, – כלי שהטבילו דרך פיו ברוב עדי – הטבילו כדרכו ולא . במקרה כזה האוויר שהיה בכלי נלכד ומונע את כניסת המים . הכלי בעל פירוש הגאונים גרס "ולא זוברית" ופירש "ולא עלתה לו טבילה" ; – הזבוריתהנוסח "בלא", בעל ערוך השלם פירש שהוא בית האחיזה של הכלי, ועל כך . הפירוש חסר ואיננו יודעים למה הכוונה הרמב"ם פירש שיש . היקשה הר"ש מה תעזור ההטיה על הצד, צריך היה לומר עד שיטביל את כולו שיפועים, ואולי הכוונה למעין משפך שממנו מוזגים את הנוזלים שבכלי ( כמו פירושלכלי זוויות ו לדעתנו אין ההלכה . הטבלת הכלי עדיין אינה מבטיחה שמי המקווה יגיעו לתוך המשפך . הגאונים ) עומדת אלא אם יש לכלי מעין "אף" סגור ; אם ה"אף" פתוח ומשמש כפּייה הרי שהמים נכנסים ואז המים ...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל