פ"ו מ"א - מקוואות 153 158 גדולה ) יש צורך במעבר כשפופרת הנוד, אבל בין ערבה למעיין די במעבר כלשהו, כפי שראינו גם , בשם בית שמאי, שבכלי גדול יש צורך במעבר ( בין הכליאבל לרבי יהודה שיטה שונה . לעיל פ"ה מ"א במשנה לעיל פ"ד מ"ה פירשנו שבית . לבין המקווה ) של ארבעה טפחים, כמו רוב הכלים או רוב הערבה שמאי מתנגדים לשיעור של שפופרת הנוד, ודורשים שהמעבר יהיה כרוב הכלי, במקרה שם המעבר אם כן גם בתוספתא יש לפרש שבכלי גדול יש צורך . הואצריך היה להיות בגודל רוב השוקת של י להלן במ"ה מופיע ניסוח שונה במקצת של דברי . במעבר של ארבעה טפחים כרובו של הכלי ( הערבה ) . רבי יהודה ( לשיטת בית שמאי ) : "רבי יהודה אומר בכלי גדול ארבעה טפחים ובקטן רובו" אחת מהן היא הדמיון לגודל מוסכם, ואחרת היא . כבר אמרנו שחז"ל נוקטים בכמה שיטות לשיעורים גם כאן בתוספתא שתי מסורות, או שתי שיטות אליבא . שיעור כמותי מדויק ( ראו פירושנו לפ"א מ"ה ) מלכתחילה שני השיעורים קרובים, אבל . דבית שמאי, האחת כרוב הכלי והאחרת ארבעה טפחים ציטטנו ( פ"ו מ"ה ) שיעור אחד לכלי גדול ושנילפי המשנה ש . בכלים אחרים ייתכנו הבדלים ביניהם כ"שפופרת הנוד" הוא א...
אל הספר