פרק חמישי

פ"ה מ"א - מקוואות 138 הלכה זו מקבילה למשפט "עד שיצא ממנו – עד שידע שיצאו הראשונים . וזבים ולמלא מי חטאת החלק העליון של הברֵכה מוכר מהכפר המצב שבו צינור העודפים הוא . מלואו ועוד" ( לעיל פ"ג מ"א ) כאשר הבעלים . אפשרות מעשית שנייה היא שחור הניקוז הוא בתחתית הברכה . הערבי המסורתי משחרר ( פותח ) את צינור הניקוז המים הזורמים בו הם עדיין המים שנאגרו בברכה והיו פסולים . ים הם מי המעיין עצמםמלשמש כמיים חיים ; רק לאחר שהברכה תתרוקן ניתן יהיה להניח שהמ אבל אין לפרש ששחרר את מי . אפשרות מעשית זו יוצרת אפוא פרשנות אפשרית שנייה למשנה . ) 35 הברכה ללא הזרמת המעיין, שכן לאחר שיצאו המים הראשונים תופסק הזרימה ( איור אבל . ג ) מבחינה הלכתית הברֵכה לאמה היא כמו בור מלא מים שאובים, או כלי לאמה ( לעיל פ"ג מ" כאן הפסיקה שונה משום שהנושא איננו מים שאובים או מי כלי, אלא האם המים הללו הם מים חיים לכן במקום אמה מדובר במי מעיין, ובמקום מים שאובים בבור . ממש, ולא סתם מים בלתי שאובים . או בכלי מי מקווה ( הברכה ) הכשרים למקווה, אך אינם מים חיים הבריכות שימשו לוויסות . קבה בפרט, נחצבו בריכות מיםלפני מעיינות בכלל, ומע...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל