פרק שלישי

א מ" ג פ" - מקוואות 105 תקופתית ( דור אושא ) - התוספתא היא חד . מבחינה הלכתית ; שתי המחלוקות הן מדורות שונים כל . ומכאן אפשר גם להבין את משנתנ . ומשקפת את הלימוד של שני הדורות כפי שניסחו רבי יוסי משנתנו היא דברי תלמיד של רבי יוסי שהביא ברישא את דעת רבו, ובהמשך המשנה את דעת רבו על . המחלוקת של דור אושא חכם המופיע במשנה אינו בהכרח בעל העמדה, הוא . מכאן אפשר ללמוד רבות על אופי עריכת המשנה ך אין הוא בהכרח מחדש מביא את דברי קודמיו ומכריע או מציג את עמדתו האישית בנושא, א . יתר על כן, אם מופיעה הלכה בשם חכם ללא מחלוקת יש לצפות לכך שיש מי שחולק עליה . ההלכה עם זאת גם אין הן . שתי המסקנות אינן ראשוניות, הן מוכרות היטב במחקר, ומשנתנו מדגימה אותן במקרה זה . ימרה הבודדתכלל, ולא תמיד חכם מוסר רק את דברי רבותיו, ועל כן קשה לתארך את המ גם אי אפשר להכריע שאכן רבי יהושע ורבי אליעזר הם מחדשי ההלכה, ייתכן שהם משקפים את דברי . ברם במקרה זה אנו יודעים שחכמי דור יבנה לא קיבלו את עמדת קודמיהם . קודמיהם ה אין דיבית שמאי ובית הלל חיוו את דעתם לעיל ( פ"א מ"ה ) שמקווה שאין בו כמות מים נאות התוספתא פירשה שדין זה ...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל