פרק שני

פ"ב מ"א - פרה 54 אשר'אומריןהיהודיםלמחרר,אמ . זהוביםבאלףעליהםושמה,אצלואדומהשפרהששמעו,אחדגוי . זהוביםאלףלוונתנו,אלינוהוציאהמרו לו,א . צוארהעלעולעליהמניחהיה',עולעליהעלהלא כיון . הדמיםאתלנוהחזר,הנאהבהלנואיןחנםלנונותנהאתהאפילומרו לו,א . להןהוציאה בכתפההיושערותששתילחכמיםהיהסימן . ומתונפלהגגלראשעלה,הדמיםאתהימנושלקחו " ( ספרי זוטא,הנירלמקוםבולטותעיניהוהיונושרותהיוצוארהעלעולשעולהובשעה,וערבשתי ) . 003יט ב, עמ' מן המעשה הראשון מתבררת ההלכה שאין המקדש מגדל פרות, אבל בפועל זה מה שנעשה . המקדש קנה פרה מגויים וגידל אותה עד שילדה פרה כשרה . לא מוסבר למה לא השתמשו בפרה הראשונה, מכל מקום לפי פשט הכתוב, – אולי מפני שהייתה בוגרת או שעבדו בה, או שנרתעו מפרת גויים מהגוי אינה עולה . ההלכה השנייה היא דברי משנתנו . הפִסקה השלישית היא מעשהשאלת הקנייה הקרוב למעשה שבתוספתא, ולמעשה הראשון שנזכר בספרי זוטא . את הפרה קנו מהערבים והיא וייתכן שיש כאן משחק – "אדומה" ( בארמית"דמת"שהתה במקדש זמן רב, עד שהיה לה שם חיבה, הערבים, ואלו קרובים לבני אדום ולמחוז אדום ) . הסיפור בספרי שונה מזהמילים, שכן היא נקנתה מ של התוספתא בפ...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל