ו . טענה 3: אם אדם יודע שדמות כלשהי ביצירת אמנות היא דמות בדיונית, התגובות הרגשיות של פחד, רחמים ועוד שדמות זו מעוררת בו הן תגובות אירציונליות

ש ב י נ י ה ןי ל ו ס ו פ י ה , ס פ ר ו ת ו מ הפ 290 מהדברים שאמרתי בפרק הקודם עולה כי אין לבטל את 35 שלו יהיה פחד רציונלי . האפשרות שאדם שמפחד מדמות בדיונית מפחד ממנה בגלל שהוא מדמיין שהיא דמות ריאלית מסוכנת לא בגלל שהוא מאמין בכך . הסבר זה, כך טענתי, אינו סותר 3 . השאלה היא על מה טענה ,3 והוא מתיישב היטב גם עם טענה 2את טענה כאשר דנים בשאלה זו יש לבחון היטב את תפיסת האירציונליותמבוססת ? המובלעת בדברי רדפורד . "In being כפי שאמרתי בתחילת הפרק, רדפורד מסכם את עמדתו במשפט : moved by what happens to characters we know to be fictional we are של עמדתו מעורר את הרושםניסוח זה . " irrational, incoherent, inconsistent שרדפורד חשב אך ורק שהתגובות הרגשיות לדמויות בדיוניות הן ראשית, . אבל מדברים רבים-עקיבותקוהרנטיות ושלישית, לא-אירציונליות, שנית, לא שאמר אפשר להסיק כי הוא חשב ששלוש התכונות שהוא מייחס לתגובות שבהן ל הרחמים על אנה קרנינה, הוא אומרמדובר קשורות זו לזו . כאשר הוא מדבר ע כי הם אירציונליים, משום שיש חוסר קוהירנטיות במצב שבו אדם מרחם על דמות בדיונית ביודעו שהיא דמות בדיונית . אין ספק שהוא ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל