182א י ר צ י ו נ ל י ו ת ? – ה ת ג ו ב ו ת ה ר ג ש י ו ת ש מ ע ו ר ר ו ת ד מ ו י ו ת שגם ברגעים המרגשים ביותר בסרט הצופה מודע לכך שהמפלצת שבה הוא צופה היא מפלצת בדיונית, וגם כאשר הוא מפחד ממפלצת זו הוא אינו שוכח שהיא האמונה שלו בכך שהיא-אינה מפלצת אמתית ואף אינו משעה לרגע את חוסר זה הוא שאם הצופההנימוק העיקרי שעליו נשען רדפורד בעניין 21 מפלצת אמתית . היה מאמין שהמפלצת שבה הוא צופה היא מפלצת אמתית, הוא היה בורח מיד מאולם הקולנוע כדי להימלט ממנה או צועק לעזרה, אך הצופה אינו עושה כן, ואף לא מנסה לעשות כן . לפני שאבחן נימוק זה ראוי לציין שלנימוק מסוג זה אין רחם על אנה קרנינה יודע שהיא דמותמקום כאשר מדובר בשאלה אם הקורא שמ בדיונית . אפשר לומר על אנה קרנינה שהיא דמות בדיונית אך ורק במובן זה שהתיאור שלה ברומן של טולסטוי ) כולל התיאור של אירועים בחייה, מחשבות, התלבטויות, שאיפות שהיו לה, ועוד ( , הוא יציר דמיונו של טולסטוי, ולא תיאור וימת שחיה במקום מסוים ברוסיה במהלך שנים מסוימותמדויק של אישה מס במאה התשע עשרה . לכך, ודאי, רדפורד מתכוון כאשר הוא טוען שהקורא יודע שאנה קרנינה היא דמות בדיונית . ...
אל הספר