ד. טענה 1: הדמויות הבדיוניות ביצירות אמנות מעוררות לעיתים אצל אנשים רבים תגובות רגשיות של פחד, רחמים ועוד

972א י ר צ י ו נ ל י ו ת ? – ה ת ג ו ב ו ת ה ר ג ש י ו ת ש מ ע ו ר ר ו ת ד מ ו י ו ת שקוראי הרומן של טולטוי מרחמים על אנה קרנינה . הם אינם מרחמים עליה אלא מרחמים עליה . -קווזי אינה מוצדקת . יש, כמובן, צופים שאינם 1נראה לי כי ביקורת זו על טענה מפחדים כלל כאשר הם צופים במפלצת הבדיונית בסרט אימה, אבל וולטון אינו טוען שיש צופים שאינם מפחדים ממנה אלא ששום צופה אינו מפחד ממנה, ואיני רואה כל סיבה לקבל טענה זו . השימוש במילים "פחד" או "רחמים" בתיאור שאינו מעוררתגובות רגשיות מסוימות לדמויות בדיוניות הוא שימוש מקובל צרימה, ומי שטוען שיש להסתייג משימוש זה ולהחליפו בשימוש אחר צריך להישען על טיעונים חזקים במיוחד כדי להצדיק את עמדתו . מבלי לעסוק כאן בפרטי עמדתו של וולטון אומר שקשה למצוא בדבריו טיעונים כאלה . ההשוואה תית, והשיקולים שבגללםשל וולטון למשחקי הדמיה של ילדים נראית לי בעיי הוא מבטל את האפשרות שהמפלצת הבדיונית תעורר בצופים מסוימים פחד אינם משכנעים . אמנם הצופה במפלצת הבדיונית אינו מנסה לברוח מאולם הקולנוע, אבל, כפי שיובהר בהמשך, מעובדה זו כשלעצמה לא נובע שהוא לא פחד כאשר של צופים מסוימים דומ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל